ביתן יעקב נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

החלטה

1.לאחר עיון בבקשה למינוי מומחה נוסף (להלן:"הבקשה") ובתגובה לבקשה, הנני מורה על דחייתה.

2. ככלל, חוות דעת של המומחה היועץ הרפואי היא סוף פסוק בשלב הגשת הראיות לעניין הרפואי שהתעורר, כך שלא נותרה בידי בעל הדין הזכות לדרוש מומחים אחרים או נוספים, (דב"ע לד/0-25 שרה טורק - המוסד פד"ע ה 240; דב"ע תשן/0-48 המוסד - עמירם פיאלקוב פד"ע כב 321).

כחריג לכלל הנ"ל, רשאי בית הדין למנות מומחה נוסף מקום שהראשון אינו עונה על השאלות כפי שהוצגו לפניו, (דב"ע לז/0-73 המוסד - חיים וטורי לא פורסם), כך יהא גם כאשר המומחה לא נצמד לעובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין וקיים חשש להטיה של מסקנותיו לאור הנחות עובדתיות, כגון כאלה העולות מניסיונו האישי, (עב"ל 386/09 אסתר מזור - המוסד לא פורסם).

מקרה אחר בו ימונה מומחה נוסף הוא שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת מקלה יותר, או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה.

הלכה פסוקה היא, כי לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה רפואי נוסף, (עב"ל 421/09 המוסד - יעקב בן סימון לא פורסם; עב"ל 666/09 דוד אוחיון - המוסד לא פורסם).

3.בעניינו, לא מצאתי כל טעם משפטי המצדיק מינוי מומחה רפואי נוסף. המומחה השיב לכל השאלות שהופנו אליו במפורט ובמנומק.

4.לטענת ב"כ התובע, מצד אחד המומחה מציין בתשובותיו, כי הסיבה השכיחה לסרטן מיתרי הקול היא עישון. מצד שני הוא שולל קשר סיבתי בין מחלתו של התובע לחשיפתו לעשן סיגריות זאת למרות שהתובע לא עישן.

לאור האמור, לטענת ב"כ התובע, קיימות סתירות בחוות דעת המומחה ועל כן יש למנות מומחה רפואי נוסף.

לא מצאתי לקבל טענה זו.

המומחה אינו חולק על כך ש - 90% מהלוקים בסרטן גרון הם מעשנים, אך לדידו, גם עישון פאסיבי עלול לגרום לסרטן גרון. המומחה ער לכך שהתובע לא מעשן. המומחה מבהיר כי לצורך גרימת סרטן במיתרי הקול נדרשת חשיפה פאסיבית אינטנסיבית וממושכת לעשן סיגריות, (כמו למשל, בן זוג של מעשן או עמית לעבודה שעישן בחדר סגור משך שנים רבות). לטענת המומחה, במקרה של התובע, על יסוד התשתית העובדתית, אין בתנאי עבודתו חשיפה פאסיבית אינטנסיבית וממושכת. לפיכך הוא סבור כי לא קיים קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי העבודה.

5.ב"כ התובע טען גם כי נפל פגם בחוות דעת המומחה בכך שהוא לא ציין מהם אותם גורמים אחרים שגרמו לליקוי ממנו סובל התובע.

גם טענה זו ראויה להידחות.

כבר נפסק, כי כל שהמומחה הרפואי צריך לעשות הוא לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי. העובדה שלא ניתן להצביע על הגורמים למחלה אין בה כשלעצמה כדי לגרום לפסילת חוות הדעת. ממילא אין בכך כדי להפוך את חוות הדעת ל"בלתי רפואית", "עמומה" או "מותירה ספק". (עב"ל 34992-03-11 רחמים שמואל – המוסד לביטוח לאומי (4.12.12 ).

6.טענה נוספת של ב"כ התובע התייחסה לכך שהמומחה קבע בחוות דעתו כי בזמן שהתובע עבד בתפקיד ניהולי מידת החשיפה הפאסיבית שלו לעשן סיגריות הייתה פחותה, למרות שקביעה זו לא הייתה חלק מהתשתית העובדתית.

אין מקום למנות מומחה נוסף בשל טענה זו.

תשומת לב המומחה הופנתה לעניין זה במסגרת שאלות ההבהרה שהופנו אליו, והמומחה בתשובותיו לא מצא לשנות ממסקנתו.

7.לאור האמור, הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

8.התובע יגיש סיכומיו עד ליום 1.2.14 והנתבע עד ליום 1.3.14 .